תלמוד ירושלמי סנהדרין
כְּתִיב וַיִּתְאָ֥יו דָּוִד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית־לֶחֶ֭ם וגו׳. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. הֲלָכָה נִצְרְכָה לוֹ. וַיִּבְקְע֨וּ שְׁלֹשָׁה. וְלָמָּה שְׁלֹשָׁה. שֶׁאֵין הֲלָכָה מִתְבָּרֵרֵת פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. וְלֹֽא־אָבָ֤ה דָוִד לִשְׁתּוֹת. לֹֽא־אָבָה דָוִד שֶׁתִּיקָּבַע הֲלָכָה עַל שְׁמוֹ. וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָם֭ לַֽיי. קְבָעָהּ מַסֶּכֶת לַדּוֹרוֹת. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כָּתוּב לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. מָה עֲטָרָה זוֹ בְרֹאשְׁךָ. רֵד מִכִּסְאִי. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינִה אוֹמֵר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ וְנִדִמֶה כִדְמוּת שְׁלֹמֹה וְהֶעֱמִידוֹ מִכְִּסְאוֹ וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וְהָיָה מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמֵר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָֽם׃ וַהֲווּ מָרִין לֵיהּ. מַלְכָּא יְתִיב עַל בִּסֶּילְּיוֹן דִּידֵיהּ וְתֵימַר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת. וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְקָנֶה וּמֵבִיאִין לְפָנָיו קְעָרַת גְּרִיסִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר וְזֶה־הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י. אִית דָּֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קַנְיָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קוֹשַׁרְתֵּיהּ. וּמִי קִיטְרְגוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹ״ד שֶׁבְּיַרְבֶּה קִיטְרְגוֹ. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עָלָה סֵפֶר מִשְׁנֶה תוֹרָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָם. כָּתַבְתָּה בְתוֹרָתָךְ. כָּל־דִּײַתֵיקֵי שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כּוּלָּהּ. וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מְבַקֵּשׁ לַעֲקוֹר יוּ״ד מִמֶּנִּי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כְּיוֹצֵא בוֹ בְטֵילִין וְדָבָר מִמָּךְ אֵינוֹ בָטֵל.
בבא קמא
(שמואל ב כג, טו) ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער [וגו']